פגמים בשדה הראייה

חדות הראייה, או יכולתו של האדם לקרוא או לראות לרחוק ולהבחין בפרטים איננה מדד הראייה היחיד.

קיימים מדדים נוספים לתפקודו של עצב הראייה ואלה כוללים בין השאר: יכולתנו לראות צבעים, תגובתו של האישון לאור, ושדה הראייה, או יכולתנו להבחין בעצמים הנמצאים מצידנו - בהיקף שדה הראייה.

לצדדים, שדה הראייה התקין של האדם הינו כ-60 מעלות פנימה לכוון האף, וכ- 100 מעלות החוצה. במישור האנכי, שדה הראייה התקין הינו כ- 60 מעלות מעל וכ- 75 מעלות מתחת לקו האמצע. מרכז הראייה, שנקראת גם המקולה, אחראית ל-13 המעלות המרכזיות של שדה הראייה, והופביאה מתוכה אחראית ל-3 המעלות המרכזיות.

פגמים ברשתית, פגמים בעצב הראייה, ובאזורי המוח שאחראיים לראייה עלולים לגרום לפגיעות שונות בשדה הראייה. חולה עלול להתלונן על הפרעה בראייה, למרות שחדות הראייה שלו תקינה והוא רואה 6/6, בשל פגמים בשדה הראייה. טיב הפגם בשדה הראייה עשוי לרמז על מיקום הפגיעה - אם היא בעין עצמה או במוח.

נזק שכיח שמכוון לפגיעה מוחית נקראת המיאנופיה הומונימית homonymous hemianopia. נזק זה מתבטא בחסר בשדה הראייה בצד אחת - לדוגמא - חסר בשדה הראייה הימני של שתי העיניים שמצביע על נזק במוח האחראי על הראייה בצידו השמאלי (הנגדי לחסר שדה הראייה), ואילו חסר בשדה הראייה השמאלי של שתי העיניים יצביע על פגם בבמוח האחראי על הראייה בצידו הימני.