מצא.י הסבר או מאמר על המחלה שלך

נמצאו 27 תוצאות

פוסטים בבלוג (23)

  • מה להביא וכיצד להתכונן לבדיקה נוירואופתלמולוגית?

    תוכן הכתבה: סיבות ההפניה לייעוץ עם נוירו אופתלמולוג: > מהלך הייעוץ אצל פרופ' קליש: > שדה ראייה ממוחשב (24-2 או 30-2) וסריקת עצב ראייה מסוג OCT : > הכנת תיק רפואי עם מידע מקדים: > דוגמאות למידע נוירואופתלמולוגי שניתן לקבל מבדיקת שדות ראיה ו-OCT : * מקרה מספר 1 > * מקרה מספר 2 > * מקרה מספר 3 > מטופלים רבים מופנים לייעוץ נוירו-אופתלמולוגי על ידי רופא עיניים, נוירולוג או נוירוכירורג. סיבות ההפניה לייעוץ עם נוירו-אופתלמולוג מגוונות וכוללות: 1) ממצאים בבדיקת עיניים המעלים חשש לתהליך הפוגע בעצבי הראייה 2) פגיעות בשדה הראייה או בצילום עצבי ראייה מסוג OCT 3) גידול מוחי ידוע שלוחץ על מסלולי הראייה 4) פסאודטומור צרברי – מחלה הנובעת מיתר לחץ תוך גולגולתי 5) חשש לפגיעה באספקת הדם לעצב הראייה 6) חשש לדלקת עצב ראייה או לטרשת נפוצה 7) נזקי שבץ מוחי 8) פזילה או ראייה כפולה חדשה במהלך הייעוץ אצל פרופ' קליש: כדי להעריך את המטופל/ת המופנה לייעוץ נוירו-אופתלמולוגי, פרופ' קליש מקדישה זמן במהלך המפגש להבנת לשמוע מהמטופל/ת את תולדות המחלה, מחלות הרקע, תולדות המעקב הקודם אצל רופאי עיניים/נוירולוגיה/נוירוכירורגיה, ועורכת בדיקה מקיפה של העיניים (הכוללת הרחבת אישונים), עם דגש על איתור סימנים של ליקוי במסלולי הראייה המוחיים. חיוני לבדיקה להעריך את שדות הראייה העדכניים של המטופל/ת, ואת צילומי ה OCT של עצבי הראייה אשר בוצעו בסמוך לפני הבדיקה. שדה ראייה ממוחשב (24-2 או 30-2) וסריקת עצב ראייה מסוג OCT באם אין ברשותך בדיקות שדה ראייה ממוחשב ו-OCT עצבי ראייה עדכניים תופנה לבצוע בדיקות אלה ותוזמן לייעוץ חוזר במרפאה. כדי לייעל את מפגש הייעוץ, ניתן להתכונן ולבצע שדה ראייה ממוחשב ו-OCT מראש: 1) בתאום מראש עם מוקד זימון התורים של מכון העיניים עין טל. 2) או לבצען במכוני העיניים של קופת החולים. הכנת תיק רפואי עם מידע מקדים: קלסר רפואי מחולק לתחומי רפואה יאפשר הכרות יסודית יותר עם עברך הרפואי. רצוי להכניס לקלסר כזה: 1) בדיקות שדה ראייה ישנות שבוצעו 2) בדיקות OCT קודמות שבוצעו 3) בדיקות רופאי עיניים, נוירולוגים, נוירוכירורגים 4) דיסקים ופיענוחי CT ו-MRI 5) סיכום מחלות רקע ותרופות 6) תדפיס תשובות בדיקות דם דוגמאות למידע נוירו-אופתלמולוגי שניתן לקבל מבדיקת שדות ראייה ו- OCT: מקרה מס' 1 : מטופל יוסי (שם בדוי), בן 34, פנה בדחיפות בשל הפרעה פתאומית בראייה שהחלה לאחר שרכב ברכבת הרים בלונה פארק. רופאי העיניים שבדקו אותו דיווחו על בדיקת חדות ראייה ועיניים תקינה. חדות הראייה שלו הייתה 6/6 בכל עין, וכל בדיקת העיניים תקינה לחלוטין. מכוון שלא אותרה הבעיה עליה התלונן, הפנו אותו לייעוץ נוירואופתלמולוגי עם פרופ' קליש. בבדיקת שדה הראייה הממוחשב התגלה פגם מוחלט בשדה הראייה השמאלי של שתי העיניים (ראו תמונה מס'1). גם בעין ימין וגם בעין שמאל יוסי לא ראה את כל המחצית השמאלית של שדה הראייה. פגם כזה מעיד בהכרח על פגיעה במסלולי ראייה מוחיים. בעקבות הייעוץ הנוירו-אופתלמולוגי, יוסי הופנה לבדיקת CT של עורקי הצוואר והמח ונמצא שבמהלך הרכיבה ברכבת ההרים ארע קרע חלקי בעורק הוורטברלי הימני הנקרא דיסקציה - [ דיסיקציה של עורק Vertebral dissection ], ומאותו קרע נשלחו קרישי דם שגרמו לשבץ מוחי באזור מסלולי הראייה האחוריים. תמונה מס' 1 מקרה מס' 2 : עורך דין צעיר פנה לייעוץ דחוף אצל פרופ' קליש בשל ירידה פתאומית בראייה בעין ימין. הירידה בראייה היתה ללא כל כאב מקדים ולא התאימה לדלקת של עצב הראייה. בעקבות ממצאי בדיקה נוירו-אופתלמולוגית מפורטת (ראה תמונה מס' 2) אותרה מחלה של שורות הדם אשר טופלה בהצלחה. תמונה מס' 2 מקרה מס' 3 : • בת 65, הופנתה לייעוץ נוירואופתלמולוגי על ידי רופאת עיניים ערנית שהבחינה בחשד שלמטופלת אין גלאוקומה כפי שסברה עד כה אלא פגיעה קשה בשדות ראייה ממקור מוחי. • החולה עצמה הבחינה באמצע 2006 שלא רואה טוב בעין שמאל - ראה תמונה מס' 3 : נזק בשדה ראייה ממוחשב בעקבות הייעוץ הנוירו-אופתלמולוגי המטופלת הופנתה לבדיקת מראיי של המח שאיתרה גידול שפיר מסוג מנינגיומה של תעלת עצב הראייה. היא הופנתה לטיפולי רדיוכירורגיה ממוקדת שהובילו לשיפור בראייה. תמונה מס' 3

  • נוירומיאליטיס אופטיקה

    Neuromyelitis Optica NMO נוירומיאליטיס אופטיקה (Neuromyelitis Optica, NMO) -הינה מחלה דלקתית נדירה בה מתפתחים נוגדנים-עצמיים הפוגעים במערכת העצבים המרכזית, ובפרט בעצבי הראיה ובחוט השדרה. ללא טיפול מותאם, מטופלים רבים עלולים לפתח פגיעה קשה ובלתי הפיכה בראייה ושיתוק. https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/neuromyelitis-optica/symptoms-causes/syc-20375652 איבחון נכון: בעבר, חולים אלה נכללו ב"סל" של טרשת נפוצה, אולם כיום ידוע שהמחלה נבדלת לחלוטין, הטיפול בה שונה. הטיפול כבטרשת נפוצה הינו יקר ומיותר. הקריטריונים לאבחון המחלה כוללים מספר קריטריונים(Wingerchuk et al. 2015) המסתמכים בין היתר על : אופטיק נוירטיס/ optic neuritis =דלקות בעצבי הראייה, מיאליטיס בחוט השדרה, ממצאים אופייניים במראיי, ובדיקת דם המדגימה קיומם של נוגדנים מסוג IgG כנגד תעלות המים Aquaporin 4. טיפול למניעת עיוורון זיהוי מוקדם של המחלה, באמצעות הסימנים הקליניים ובדיקת הנוגדנים הינה חיונית למניעה של נכות מצטברת. הוכח שהטיפול המהיר בזמן התקפים באמצעות סטרואידים(Stiebel-Kalish et al. 2019) https://nn.neurology.org/content/6/4/e572 ופלזמפרזיס מפחית משמעותית את הסיכון לעיוורון. לאחר ההתקף החריף, ולאחר אישור האבחנה באמצעות זיהוי הנוגדנים בדם, יש להתחיל טיפול בתרופות מסוג: אימוראן, ריטוקסימאב, IVIG ובסלספט אשר יכולים להפחית ב>80% את תדירות ההתקפים, ובכך מונע עיוורון ושיתוק במרבית המטופלים שזכו לזיהוי מוקדם - (Duchow, Paul, and Bellmann-Strobl 2020) https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32228250/ פרופ' קליש מטפלת, מאז שנת 2000 שעשרות מטופלים עם נוירומיאליטיס אופטיקה . בעשור האחרון, הרחבת אפשרויות הטיפול והתאמתו האישית הובילה לשיפור משמעותי בסיכוי לשמור על ראייה מצוינת לאורך שנים. במחקר מהקבוצה של פרופ' קליש משנת 2016, אף מטופל עם נוירומיאליטיס אופטיקה התעוור בתום מעקב של 9 שנים. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27348750/ https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28125740/ הטיפול מותאם אישית לפי ממצאים המתקבלים משיקלול בדיקות נוירואופתלמולוגיות תכופות, בדיקות שדה ראייה, צילומי OCT, בדיקות אצל מומחה לנוירואימונולוגיה, ובדיקות MRI. לכל מטופל מתקיימים דיונים בצוות רב תחומי הכולל נוירואופתלמולוג, נוירואימונולוג (נוירולוג שמומחיותו במחלות דלקתיות של מערכת העצבים) ומומחים לנוירורדיולוגיה. הצוות הרב תחומי מקיים פגישות סדורות להתייעצות ובחירת טיפול מיטבי לכל מטופל, ודנים מעת לעת עם המרכזים העיקריים לנוירומיאליטיס אופטיקה באירופה ובארצות הברית. פרופ' קליש מובילה כעת מחקר בין לאומי גדול הבוחן דרכים לשיפור הטיפול בחולים עם סכנה לראייה ממחלת NMOSD ו MOG. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34526385/ https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33122310/ חשוב להדגיש שבדיקת הנוגדנים ל4AQP, קיימת במספר שיטות שונות, וחלקן בעלות רגישות נמוכה יחסית (רגישות של 50-60%). אנו מדגישים חשיבותה של בדיקת הנוגדנים בשיטות חדישות שרגישותן ומהימונותן גבוהה.

  • פסאודוטומור צרברי

    Pseudotumor Cerebri פסאודוטומור צרברי ( Pseudotumor Cerebri ) הינה מחלה הקשורה בלחץ תוך גולגולתי גבוה. הלחץ המוגבר עלול להתבטא בכאבי ראש שלעתים אף מעירים משינה ומתגברים כשמתכופפים קדימה או רוכנים, בחילות והקאות, אולם הנזק המדאיג איננו הסבל מכאבי הראש אלא הסכנה לנזק קבוע בראייה. הנזק בראייה במחלה זו נובע מהלחץ הגבוה בנוזלי השדרה אשר עוטפים גם את עצבי הראייה, ו"לוחצים" את עצבי הראייה לגדי בצקת מקומית המכונה פפילאדמה / papilledema ועד כדי פגיעה בתפקוד עצבי הראייה. לחץ גבוה עלול לגרום לנזק לא רק לעצבי הראייה (שאחראים לראייה), אלא גם לעצבים שמניעים את העיניים וכך לגרום לראייה כפולה. חלק מהמטופלים עלולים לסבול גם מטנטון וקולות פעימה באוזניים. קיימים מקרים חריפים של פסאודוטומור צרברי העלולים לפגוע בראייה המרכזית, אולם אלה מקרים נדירים יחסית. במרבית המקרים, המטופל עצמו לרוב לא חש ירידה בחדות הראייה, אלא טישטושי ראייה באים והולכים המכונים באנגלית transient visual obscurations. בהמשך עלול להתפתח צמצום "שקט", הולך ומתקדם בשדה הראייה (ראה דוגמא לצמצום שדה ראייה). העובדה שמטופלים רבים לא חשים את הליקוי ההתחלתי בשדה הראייה, אלא עד שהנזק לשדה הראייה קשה, הינה אחת הסיבות שחלק חיוני מהמעקב אחר מחלה זו מתבצע באמצעות בדיקה נוירואופתלמולוגית מלאה, ובצוע שדות ראייה ממוחשבים לעתים קרובות. מהם הגורמים לפסאודוטומור צרברי? הסוג השכיח ביותר הינו הסוג האידיופטי, (אידיופטי = סיבתו אינה ידועה), והוא מכונה idiopathic intracranial hypertension, או בקיצור IIH. IIH נמצא בשכיחות יתר אצל נשים צעירות בגילאי הפריון בעלות עודף משקל בינוני עד ניכר, ולעתים גם בילדים. המשקל כה קשור לסוג זה של המחלה, עד שידוע שירידה במשקל של 10-15% ממשקל הגוף יכולים לסייע בריפוי מהמחלה והפחתת הסיכון לחזרתה. פסאודוטומור צרברי עלולה להתפתח גם בילדים צעירים, שאינם בהכרח סובלים מעודף משקל ובגברים. ראה מאמר מדעי שפרסמה פרופ׳ קליש בו ממצאים המעידים על כך שהסיכון לחזרה של המחלה גבוה פי 5 במי שלא יורד במשקל אחרי איבחון מחלת פסאודטומור צרברי: גורמים אחרים המוכרים כשקשורים בפסאודטומור צרברי כוללים שימוש בתרופות שונות והפרעות בשווי המשקל בין קצב ייצור נוזל השדרה לקצב הניקוז של נוזל השדרה. הנוזל נוצר ברקמה שנקראת הכורויד פלקסוס choroid plexus, שנמצאת במעטפת הפנימית של חללים המכונים חדרי המוח. הנוזל נספג דרך מערכת ורידית המתנקזת אל מערכת וורידים גדולים אל וריד גדול שנקרא הסינוס הסגיטלי העליון אשר מזרים את הנוזל חזרה אל תוך הלב. בעיות עודף ייצור נוזל: לעתים גידולים של הכורויד פלקסוס יכולים לגרום לייצור יתר של נוזלי שדרה. בעיות בניקוז נוזל השדרה: לעתים חסימה של מערכת הניקוז היא גורמת להפרת האיזון בין ייצור לפינוי- ולעליית לחץ תוך גולגולתי. חסימת הניקוז יכולה להיות מכאנית, כמו במקרה של גידול שפיר של קרומי המוח (מנינגיומה meningioma) שממוקם באזור החוסם את הניקוז. לעתים הספיגה מופרעת על ידי שיירי תאים מדלקת קרום המוח אשר "סותמים" את מערכות סינון הנוזל וספיגתו. גורם חסימה יחסית שכיח נוסף הינו קריש דם בווריד, שחוסם אותו באופן מלא או חלקי וגורם להפרעה בניקוז הנוזל. קריש דם וורידי שכזה עלול להיות קשור בנטייה לקרישיות יתר. בנוסף, קיימות לעתים היצרויות מבניות מולדות, או משניות ללחץ שדוחס את וורידי הניקוז, וגורם להחמרה של הלחץ התוך גולגולתי על ידי האטת קצב הפינוי. לצורך הברור של גורמי המחלה , נעזרים בבדיקות הדמייה הכוללות צילומי מוח CT או MRI, שתפקידם לשלול תהליך גידולי שגורם ללחץ תוך גולגולתי, ובבדיקות הדמייה יייחודיות לוורידי המוח כמו CTV= CT venography או MRV= MR venography . במקרים נדירים, עשוי הרופא המטפל להפנות את החולה לבדיקת צנתור כלי דם מוחיים, על מנת לברר אפשרות של חסימות כלי דם או מומים מולדים המקשרים בין עורק לוריד arteriovenous malformation הגורמים לעומס לחץ במערכת הוורידית. כיצד מאבחנים פסוידוטומור צרברי? פסוידוטומור צרברי תאובחן על סמך תסמינים (כאבי ראש, החילות, הקאות, טישטושי ראייה רגעיים שמופיעים בעיקר בשינויי תנוחה) וסימנים בבדיקה קלינית (פפילאדמה- בצקת דיסקות), צילומי המוח והמערכת הוורידית של המח (MRI MRV CT CTV), ובדיקת ניקור מתני (lumbar puncture) שתפקידה למדוד את הלחץ התוך גולגולתי ואת הרכב הנוזל על מנת לוודא שאין דלקת קרום המוח או תאים אחרים. לא הבדיקה הקלינית ולא צילומי המוח אינם מספקים לאבחנה ללא בדיקת הניקור המתני lumbar puncture המתבצע על ידי נוירולוג במסגרת השגחה. לאחר בדיקת ניקור מתני, ייתכן וכאבי הראש יתגברו זמנית, עד אשר הגוף ישלים את נפח הנוזל שנלקח לבדיקה. במקרים נדירים יש צורך בבדיקת ניטור לחץ תוך גולגולתי ממושכת (24-48 שעות) עם חיישן לחץ , פעולה המתבצעת באשפוז. טיפול בפסאודוטומור צרברי: טיפול תרופתי: מרבית המטופלים מגיבים היטב לטיפול בתרופות שמפחיתות את ייצור נוזל השדרה בשילוב עם דיאטת הרזייה. התרופה הנפוצה, הוותיקה והיעילה להפחתת ייצור הנוזל נקראת בשמה הרוקחי - אצטזולאמיד Acetazolamide ובשמה המסחרי – אורמוקס Uramox או דיאמוקס Diamox. זהו כדור שנמצא בשימוש כבר שנים רבות, היה בעבר נפוץ כתרופה לטיפול בגלאוקמה קשה (כעת יש טיפולים יעילים בטיפות). כמו לכל תרופה, יתכנו תופעות לוואי אשר לרוב פוחתות אחרי שימוש של 4-8 שבועות. על פי רוב יש ליטול את התרופה חודשים ארוכים, ולאור היעילות של התרופה, והרצון להימנע מטיפולים ניתוחיים, מרבית המטופלים מצליחים להתגבר על תופעות לוואי, שהשכיחות בהן חולפות ואינן מסוכנות. תופעות לוואי נפוצות כוללות דקירות או נימול קל באצבעות ובבהונות הרגליים, איבוד תאבון, תחושת טעם מתכתי בזמן שתיית משקאות מוגזים, השתנה תכופה ועייפות. תופעות הלוואי השכיחות ברובן חולפות כש"מתרגלים" לתרופה. סיבוכים: לעיתים נדירות הכדור גורם לסיבוכים כמו אבנים בכליות ולעיתים נדירות ביותר עלול לפגוע בספירות הדם דרך פגיעה במח העצם. תרופות אחרות לרוב השפעתן פחותה על הלחץ התוך גולגולתי. טיפול ניתוחי: קיימות שתי אפשרויות ניתוח, האחת להפחתת לחץ, והשניה לטיפול באיום מיידי לראייה על ידי הפחתת הלחץ המקומי על עצב הראייה. על מנת להפחית את הלחץ, ניתן לבצע ניקוז זמני או קבוע של נוזל השדרה. ניקוז זמני מתבצע ידי ניקור מותני, אך הנוזל מתחדש ונוצר מחדש במהרה. Post LP headache קורה בחלק מהמטופלים, אחרי ניקור מותני זו ירידת לחץ ניכרת מדי תגרום באופן זמני ללחץ נמוך מזה שהמטפל רגיל לו ולכאבי ראש. הטיפול הוא בשכיבה שתייה מרובה והמתנה עד שהנוזל יתחדש. לעתים רחוקות יש צורך בטיפול נוסף המתבצע באשפוז. שנט: ניקוז קבוע יכול להתבצע באמצעות מעקף - SHUNT. זהו ניתוח בו מושתלת צינורית בין תעלת עמוד השדרה לחלל הבטן LP shunt. סיבוכים אפשריים של LP shunt: זיהומים, ניקוז יתר הגורם לכאבי ראש, כאבי גב מקומיים וסתימה של הצינורית. לעתים עד כשליש מהמנותחים נזקקים לניתוח חוזר לטיפול בשנט. פנסטרציה של עצב הראייה: אצל מטופלים עם הידרדרות בשדה הראייה או ירידה בחדות ראייה מרכזית, אשר אין להם כאבי ראש חמורים, ניתן לבצע ניתוח להפחתת הלחץ המקומי על עצב הראיה עצמו. בניתוח יוצרים חלון במעטפת עצב הראייה שמאפשר לנוזלים שסביב העצב להשתחרר לארובה ולא לגרום נזק לעצב. הסיבוכים בניתוח זה כוללים אדמומיות בעין ואי נוחות. לעתים רחוקות יווצר כפל ראייה , לרוב זמני. במקרים נדירים הפגיעה בראייה עלולה להחמיר. לעתים הניתוח לא מנקז מספיק את הלחץ, או שכבר נוצר נזק קשה בלתי הפיך לראייה. עם הזמן חלק מה"חלונות" שיוצרים במעטפת עצב הראייה נסתמים גם הם כמו השנטים. מתי המחלה תחלוף? בעבר חשבו שפסאודטומור צרברי היא מחלה מוגבלת בזמן שמסתיימת מעצמה כעבור 2-1 שנים. אך מסתבר שהיא עלולה לחזור. גורם נפוץ מאד לחזרת המחלה הינו עלייה חוזרת במשקל. בדיקות שדה ראייה תכופות: רבים החולים שמתלוננים על זה ששונאים לבצע בדיקות שדה ראייה חוזרות. אולם, הבדיקה של רופא העיניים והערכת מצב הפפילאדמה אינה מספיקה. לא ניתן לאמוד את תפקוד עצב הראייה על פי מראהו בלבד. חדות הראייה, תגובת האישונים לאור, ראייה הצבעים, צילומי עיניים שונים ובדיקות שדה ראייה חיוניות בכדי לקבוע אם נוצר נזק נוסף בתפקוד עצב הראייה.

הצג הכל

עמודים (4)

  • חוות דעת משפטית נוירואופתלמולוגית | פרופ' הדס קליש

    חוות דעת משפטית פרופ׳ הדס קליש משמשת מומחית בנוירו-אופתלמולוגיה בתיקי נזיקין מאז שנת 2000, במינוי משרדי עורכי דין וכן מטעם בית משפט. ​ לצורך קבלת חוות דעת, יש לבקש מעורך הדין ליצור קשר עם המרפאה או במייל: kalish.legal@gmail.com *יש להדגיש שאינני מתחייבת לקבל כל הזמנה לעריכת חוות דעת. ​

  • פרופ' הדס קליש | רופאת עיניים ונוירו-אופתלמולוגית

    פרופסור הדס קליש מומחית לנוירואופתלמולוגיה מומחית למחלות עיניים (ישראל) מומחית על בנוירו-אופתלמולוגיה (ניו-יורק, ארה"ב) חברת איגוד רופאי העיניים בישראל חברת האיגוד הישראלי והאמריקאי לנוירו-אופתלמולוגיה יושבת ראש החוג הישראלי לנוירו-אופתלמולוגיה 2007-2009 פרופסור לרפואת עיניים בבית הספר ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב מנהלת היחידה הנוירו-אופתלמולוגית, במרכז הרפואי רבין, פתח תקווה לקביעת תור | ייעוץ נוירואופתלמולוגיה מהי ? נוירו-אופתלמולוגיה עוסקת בהפרעות ראייה שמקורן בעצב הראייה, במח ובמערכת העצבים. חלק גדול מהמח תפקידו לעבד ולהבין את מה שהעין רואה. ללא טיפול מהיר, מחלה הפוגעת בעצב הראייה (גידול כמו מנינגיומה, דלקת כמו אופטיק נויריטיס, בצקת כמו בפפילאדמה ועוד) עלולה לפגוע בראייה לצמיתות. < קרא.י עוד חיפוש מידע על המחלה שלך הקלד.י בתיבת החיפוש את המידע, הסבר או מאמר אודות המחלה שלך חיפוש מידע תחומי הטיפול במרפאה נוירו-אופתלמולוגיה עין עם הפרעה בראייה חיוורון דיסקה אטרופיה אופטית פפילאדמה פפילאדמה פסוידוטומור צרברי גידול בעיניים גידולים הפוגעים בראייה - מנינגיומה עין אופטיק נויריטיס דלקת עצב הראייה < לקביעת תור בדיקות חשובות מה להביא וכיצד להתכונן לבדיקה נוירואופתלמולוגית? כל הבדיקות והבירורים החשובים לפני בדיקת עיניים לאיתור מחלה נוירו-אופתלמולוגית מחלות עצב הראייה נוירומיאליטיס אופטיקה מחלה דלקתית אוטואימונית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית, ובפרט בעצבי הראיה ובחוט השדרה. מחלות עצב הראייה פסאודוטומור צרברי פסאודוטומור צרברי ( Pseudotumor Cerebri ) הינה מחלה הקשורה בלחץ תוך גולגולתי גבוה. פרסומים אחרונים < לבלוג המחקר והפרסומים

  • טלרפואה בימי קורונה |ייעוץ נוירו-אופתלמולוגי| פרופ' הדס קליש

    וקטור מסכה להגנה מקורנה לקביעת תור בטלרפואה: שילחו הודעת וואטסאפ או סמס לטלפון: 050-9660896 ייעוץ מהיר בטלרפואה בימי קורונה בימים אלו כשחוששים מחשיפה מיותרת לקורונה, ניתן לקיים חלק מהייעוצים באמצעות טלרפואה. מטופל שהופנה לייעוץ נוירו-אופתלמולוגי מוזמן לקבוע תור לייעוץ בטלרפואה. במסגרת הייעוץ, אני קוראת את מכתב ההפניה מרופא עיניים, נוירוכירורג, נוירולוג, מעיינת בבדיקות הרפואיות הקיימות, ומקיימת שיחת אבחון ומיפוי של תלונות המטופל. ​ לאחר ניתוח הממצאים והשיחה, אפנה את המטופל לברור הנחוץ לו: בדיקות דם, צילומי עיניים, צילומי דימות מוחי וכו׳ ואזמין לייעוץ חוזר כדי לקבל את תשובות הברור שנשלח. בסיום כל ייעוץ טלרפואה יקבל המטופל מכתב סיכום איתו ייגש לרופא המשפחה על מנת להבטיח רצף טיפולי. וקטור חץ מפנה להמשך קריאה

הצג הכל