top of page
תמונת הסופר/תפרופ' הדס קליש

שיתוק עצב שישי, שיתוק עצב שלישי, שיתוק עצב רביעי

שיתוק עצב קרניאלי על רקע מיקרווסקולרי / איסכמי


ניתוח נוירו-אופתלמולוגית

הסוגים:

1. שיתוק עצב שלישי / אוקולומוטורי – oculomotor nerve paresis - third nerve paresis

2. שיתוק עצב רביעי – טרוכלארי trochlear nerve paresis - fourth nerve paresis

3. שיתוק עצב שישי – אבדוסנס abducens nerve paresis - sixth nerve paresis



שיתוק של אחד מהעצבים הקרניאליים (בעברית עצבי הגולגלת) על רקע איסכמי של פגיעה בכלי דם קטנים הינה אחד מהגורמים הנפוצים ביותר לראייה כפולה במבוגרים. מחלה זו שכיחה יותר בחולי סוכרת ובסובלים מיתר לחץ דם. שיתוק מיקרווסוקולרי שכזה חולף לרוב תוך 3 חודשים ללא טיפול.


מבנה העין וחיבורה לעצבים הקרניאליים:

כל עין מונעת על-ידי 6 שרירים: ארבעה שרירים ישרים (הפנימי, חיצוני, העליון והתחתון), ושני שרירים אלכסוניים,

(האלכסוני התחתון והאלכסוני העליון).


ששת השרירים מעוצבים על ידי שלושה מתוך 12 עצבי הגולגולת cranial nerves; [השלישי - (oculomotor), הרביעי (trochlear) והשישי (abducens)]. עצבים אלו מקורם בגזע המוח (brainstem), ומשם הם מגיעים לשרירים שמניעים את העפעף ואת העין. הפרעה לאספקת הדם לאחד מהעצבים הגולגולתיים גורם לחוסר תפקוד השריר שמניע את העין באותו צד ובעקבות זאת שתי העיניים לא תזוזנה ביחד שצורה מתואמת, ולראייה כפולה.


העצב השלישי (oculomotor) מעצבב את פתיחת העפעף, את השריר הישר התחתון המזיז את העין למטה, את השריר הישר העליון, המזיז את העין מעלה, את השריר הישר הפנימי המזיז את העין פנימה לכיוון האף ואת השריר והאלכסוני התחתון. העצב השלישי גם מעצבב את האישון, וגורם לו להתכווץ. כאשר העצב השלישי נפגע, תהיה הגבלה וראייה כפולה אנכית ואופקית. ייתכן וכלל לא תהיה ראייה כפולה, בעקבות שיתוק פעילות העפעף (פטוזיס) שחוסם את ציר הראייה.


העצב הרביעי (trochlear) מעצבב את השריר האלכסוני העליון, האחראי לתזוזת העין לכיוון מטה ולכיוון האף. שריר זה שימושי לקריאה, אכילה ולירידה במדרגות למשל. כשהעצב הרביעי משותק תהיה ראייה כפולה בעת פעילויות אלה.


אם יש הפרעה בזרימת הדם לעצב השישי, לא יהיה עצבוב לשריר הישר הצדדי והעין הפגועה לא תוכל לזוז כלפי חוץ. מכיוון שהעיניים לא יהיו יחד, המטופל יבחין בכפל ראייה אופקי, והדמויות יראו אחת ליד השנייה. כפל הראייה יחמיר (תהיה הפרדה רחבה יותר בין הדמויות הכפולות) כאשר המטופל יביט לכיוון העין הפגועה.


בדרך כלל, הפגיעה בעצבים איננה לצמיתות; לאחר 6 עד 12 שבועות יש החלמה עצמונית.


אבחנה וברור:

בנוסף לבדיקה נוירואופתלמולוגית, ישנם מספר בדיקות משלימות עליהן עשויים להמליץ: כמו הדמיה מיוחדת, ביצוע ניקרו מותני לאיתור הפרעות בהרכב ובלחץ של הנוזל העוטף את המוח וחוט השדרה.


כאשר יש בבדיקה חשש לשיתוק עצב שלישי שלא על רקע איסכמי מיקרווסוקלרי אלא יש חשש ללחץ חריף על העצב השישי ממפרצת יופנה החולה בדחיפות להדמייה ייחודית לאיתור מפרצות aneurysm.


בכל מקרה שיש שיתוק של יותר מעצב גולגולת אחד או ממצא נוירולוגי נוסף בבדיקה נוירולוגית, יש הכרח בבירור מדוקדק.

הכולל גם הדמיה.


אם השיתוק בעצב הגולגולת לא מבריא תוך שלושה חודשים, יש צורך לערוך בירור מדוקדק נוסף, גם אם בוצע בירור התחלתי.

לכל החולים עם חשד לשיתוק עצב הגולגולת על רקע פגיעה בכלי הדם יש לבדוק לחץ דם ורמת סוכר בדם בכדי לוודא שאינם

סובלים מסכרת (אפילו סכרת סמויה) או מיתר לחץ דם.

ההחלטה על צורך בביצוע בדיקות נוספות תלויה בממצאי הבדיקה הנוירואופתלמולוגית.

מכיוון שכשיש שיתוק מיקרווסוקולרי של עצב קרניאלי אנו ממתינים להחלמה העצמונית הצפויה, אין מקום לשקול ניתוחי פזילה

(אלא במקרים נדירים בהם השיתוק נעשה קבוע). באופן זמני ניתן להקל על כפל הראייה על ידי סגירת עין ברטייה או סגירה של אחת מעדשות המשקפיים. סגירה זו לא פוגעת בעין המכוסה, לא פוגעת בסיכויי החלמת העין, ולא מאמצת את העין אשר בשימוש.


אין תרגילים שיאיצו את תהליך ההחלמה.


יש הנעזרים בזריקות רעלן הבוטוליניום (שמשפיעות לזמן מוגבל) על מנת ליישר את העיניים, אך מאחר ושיתוק כזה מחלים

תוך זמן קצר יחסית ומכוון שתוצאות זריקות אלה אינן תמיד צפויות, אין תמיד צורך בזריקות.

Comments


bottom of page