Anisocoria
אם לנבדק יש הבדל לא קטן וקבוע בגודל האישונים ייתכן ומדובר בבעיה נוירולוגית. לא כל הבדל בגודל האישונים מסמל בעיה נוירולוגית ולכן חשוב במקרי חשד שכזה לעבור ברור נוירו-אופתלמולוגי. לדוגמא, גורם שאינו נוירולוגי לאניזוקוריה (הבדל בגודל האישונים) הינו הפרעה מכאנית בשרירי האישון בעקבות הדבקויות מדלקות ישנות, מחומר שנקרא פסוידואקספוליאציה, ממצב אחרי ניתוחי עיניים וכו'.. ובקיצור - כשמתגלה הבדל בין האישונים מופנים לרוב לייעוץ נוירו-אופתלמולוגי על מנת לברר אם ההבדל נובע משיתוק עצבי או מבעיה מקומית בעין.
מבנה האישון ותפקידו:
האישון (באנגלית pupil) הוא האזור העגול השחור שבמרכז הקשתית (החלק הצבוע חום, ירוק או כחול). למעשה, האישון הינו חור בתוך הקשתית שמווסת את כמות האור הנכנסת לעין. באור עמום האישון מתרחב כדי לתת לעוד אור להיכנס, ואילו באור חזק האישון מתכווץ כדי להגן על העין מעודף אור. התכווצות האישון והתרחבותו נקבעים על ידי אותות הניתנים מהעצבים הסימפתטיים והפאראסימפתטיים המגיעים אל העין.
אישון קטן
העצב הסימפתטי, שמרפה ומרחיב את האישון בחושך, גם שולט על שריר קטן שגורם לעפעף להיפתח. כשהעצב הסימפתטי משותק, האישון באותו צד אחד נעשה קטן מהרגיל והעפעף העליון צונח מעט. מצב זה נקרא תסמונת הורנר- “Horner Syndrome". לכשעצמה, תסמונת הורנר אינה מזיקה או מפריעה לראייה, אך היא עלולה לסמל נזק למבנים לאורך מסלול העצב.
מסלול זה מתחיל במוח וממשיך לחוט השדרה, עובר מעל לפיסגת הראות ונכנס לצוואר, שם סיבי העצב סמוכים לעורק הקרוטידי (העורק הראשי למוח הקדמי). הסיבים ממשיכים עם העורק הקרוטידי חזרה לתוך הגלגלת ונכנסים לחלק האחורי של העין ומגיעים לשרירים שמרחיבים את האישון. נזק לכל מקום לאורך המסלול עלול לגרום לתסמונת הורנר. חשוב לאתר היכן הנזק. נוירו-אופתלמולוג מבצע מבחן באמצעות טיפות ייחודיות שמאתרות את התסמונות ומסייעות במיקום הפגיעה. בעקבות ממצאי הבדיקה הנוירו-אופתלמולוגית עשוי המטופל לקבל הפנייה נוספת לבדיקות הדמייה מפורטות.
האישון המורחב
העצב שמעצבב את שרירי הכיווץ של האישון הינו חלק מעצב הגלגלת השלישי (האוקולומוטורי oculomotor nerve). עצב זה אחראי על הנעת העין מעלה, מטה ופנימה, על פתיחת העפעף, ועל כיווץ האישון. שיתוק בעצב זה עלולה לגרום לצניחת עפעף, לראייה כפולה ולאישון מורחב ומחייבת ברור דחוף. מכוון שהמטופל עלול לסבול ממפרצת (אניוריזמה ) דרוש לרוב ברור דחוף במסגרת חדר מיון.
לעתים קיים אישון מורחב באופן מבודד ללא שיתוק של תנועת העין. הגורמים לכך עשויים לכלול:
1. סיבות תרופתיות (אישון מורחב "פרמקולוגית") משנית למתן טיפות עיניים או חומרים שונים כגון מדבקות למחלת-ים ובחילות, תרופות מרחיבות סימפונות לאסטמה ועוד. לעתים אדם לא הבחין שבא במגע עם חומר או תרופה המרחיבה אישונים. אישון שהורחב על ידי חומר כימי יחזור בהדרגה לגודלו הרגיל.
2. אישון על שם ADIES: דוגמא נוספת לאישון מורחב שמגיב בקושי לאור. הביטוי הראשון לכך הינו לרוב קושי במיקוד ראייה לקרוב, ו/או שאדם או רופא מבחין שלמטופל יש אישון רחב. מצב זה מתרחש לרוב בנשים צעירות אך יכול להתרחש גם בגברים, לרוב בעין אחת ולעתים גם בשתיהן. במרבית המקרים מקור הבעייה אינו ידוע ובדיקות הדמייה אינן מגלות דבר.
3. הסינדרום על שם איידי הינו צרוף סימנים הכוללים אישון ע"ש איידי והחזרים (רפלקסים) גידיים ירודים כדוגמת רפלקס הפיקה (בברך). הגורם לסינדרום על שם איידי, כמו אישון ע"ש איידי, אינו ידוע. עם הזמן, היכולת למקד ראייה לקרוב חוזרת.
חשוב לדעת שכעבור מספר חודשים עד שנים, האישון על שם איידי מתכווץ ונעשה קטן עוד יותר מהאישון השני. אישון על שם איידי "ישן" ישאר בלתי מגיב היטב לאור, ובהיותו קטן יותר מהנגדי ליצור מצב של בלבול ולחקות אישון ע"ש הורנר. חשוב לזכור זאת על מנת למנוע דאגה מיותרת בבדיקות עיניים בעתיד.
Holmes-Adie Pupil .4
הינו צרוף של סינדרום ע"ש איידי עם הזעה מרובה בצד אחד של הגוף/פנים.