top of page
  • תמונת הסופר/תפרופ' הדס קליש

מיאסטניה גרביס Myasthenia Gravis

חולשת שרירים


מחלה אוטו-אימונית, בה המערכת החיסונית של הגוף פוגעת בקולטנים הנמצאים בשרירים. כתוצאה מכך, יחוש החולה חולשה בשרירים, משום שהקולטנים חיוניים כדי שהשרירים "ידעו" מתי להתכווץ. אם המחלה היא בעפעפיים, המחלה תתבטא בצניחת עפעפיים (Ptosis) ואם המחלה היא בשרירים המניעים את העיניים, יהיה ביטויה כפל ראייה. כפל הראייה וצניחת העפעפיים עשויים להשתנות ולהחמיר כשמתעייפים או בשעות המאוחרות של היום.


תסמינים

הביטויים הנפוצים ביותר של מיאסטניה גרביס הינם משניים לצניחת העפעף (פטוזיס) ולאי התאום בין שרירי תנועת העיניים (כפל ראייה). מיאסטניה גרביס עלולה להשפיע על שרירים בכל מקום מגוף, כולל על אלו האראים על בליעה ונשימה. קוצר נשימה וקושי בבליעה עלולים להיות תסמינים חמורים ביותר של מיאסטניה גרביס, ויש להביאם מיד לתשומת ליבו של הרופא. מיאסטניה גרביס אינה גורמת לכאב או לנימול. במידה וקיים כאב, יש לדווח על כך לרופא מכוון שזה עלול להוות סימן לבעיה אחרת.


סימנים

הסימן הנפוץ ביותר שרואה רופא עיניים, היא צניחת עפעפיים ועיניים שאינן פועלות יחד. בעיות בתזוזת העין הינן לעתים קשות לאיבחון, ולעיתים קרובות, המטופלים שסובלים מכפל ראייה הקשור למיאסטניה גרביס סבלו מכך כבר שנים לפני האבחון. אין זה נדיר שבדיקות קודמות שנעשו היו תקינות.


איבחון

מיאסטניה גרביס ניתנת לאישור סופי על ידי ביופסיה של השרירים ועל ידי בדיקה המציגה עלייה בנוגדנים בדם כנגד הקולטנים שעל השרירים, אולם לרוב תתבצע האבחנה ללא ביופסיה מהשריר. אמנם בדיקת דם המראה נוכחות נוגדנים כנגד הקולטנים שעל השרירים בדם, אולם בכמחצית מהמטופלים הסובלים מיאסטניה שמוגבלת לשרירי העיניים לא יהיו לכך סימנים בבדיקת הדם. לכן העדר נוגדנים בבדיקות דם אינה שוללת קיומה של מחלת המיאסטניה גרביס.


בדיקה נוספת שניתן לבצע הינה מבחן הזרקת טנסילון (חומר שמפחית את קצב הפינוי של הנוירו-טרנסמיטור מהסינפסה) החומר מוזרק לוריד החולה החשוד כסובל ממיאסטניה גרביס ומאשר את המחלה אם מודגם שיפור בתנועתו של שריר חלש בעקבות ההזרקה.


צפי (פרוגנוזה)

כמו במצבים אוטו-אימוניים אחרים, מיאסטניה גרביס עשויה להופיע ולחלוף מעצמה. התסמינים עלולים להחמיר בפתאומיות. שימוש בתרופות שונות, ביניהן סוגים מסוימים של אנטיביוטיקה, עלול גם הוא לגרום להחמרה. בשל כך חשוב ליידע כל רופא מטפל, ובמיוחד רופאים בחדרי מיון אם מטופל סובל ממיאסטניה גרביס.


טיפול

ניתן לטפל במיאסטניה גרביס באמצעות תרופות שמפחיתות את קצב פינוי הנוירוטרנסמיטורים מהסינפסה. תרופות אלה ניתנות בכדורים ועשויות להפחית חולשת שרירים. למרבה הצער, תרופות אלה לרוב אינן מרפאות צניחת העפעפיים או הפרעה בתנועות העיניים שגורמות לראייה כפולה. בחלק מהמטופלים יש תועלת בניתוח להסרת בלוטת התימוס כאמצעי טיפול במיאסטניה גרביס. נהוג לבצע בדיקת CT חזה לבחון אם קיימת הגדלה בבלוטת התימוס. טיפול בסטרואידים (כדורי פרדניזון) עשויים לשפר את תפקוד השריר. לפני טיפול ממושך בסטרואידים, יש לשקול אם התועלת עולה על הסיכונים לתופעות לוואי של סטרואידים. לעיתים, תרופות נוספות עשויות להפחית את מינון הסטרואידים הדרוש לאיזון המחלה. יש להתייעץ על כך עם הרופא.


bottom of page