מהי מיגרנה ומהי מיגרנה "של העיניים"?

התקפי מיגרנה קלאסית מתחילים לרוב כאורות צבעוניים בצורת זיגזג או כהבזקי אור המתפשטים לכוון אחד,

למשך כ- 10-30 דקות ואחריהם כאב ראש הולם ועז, לרוב מלווה בבחילות, הקאות ורגישות לאור.

לעומת המיגרנה הקלאסית, קיימת המיגרנה הנפוצה, שגורמת לרוב לכאב ראש ללא תופעות מקדימות בראייה.

צורה בלתי שכיחה היא המיגרנה האופתלמית, בה יש רק תופעות חזותיות ללא כאבי הראש.

המיגרנה נפוצה מאוד, שכיחותה כ-15-20% מהאוכלוסייה בכלל ובנשים יכולה להגיע עד לכ- 50%.

רשימת חומרים שעלולים להגביר או לעורר התקפי מיגרנה: גבינות בשלות, ניטריטים (חומר שימור בנקניקים ונקניקיות ובמזון מעובד אחר), שוקולד, יין אדום, מונוסודיום גלוטמט (חומר שכיח באבקות מרק), קפאין, ממתיק מלאכותי מסוג NutraSweet, ואלכוהול עלולים גם הם לעורר מיגרנות אצל אנשים רגישים. גם שינויים הורמונאליים קשורים לעיתים להתקפי מיגרנה. דוגמאות כוללות הריון, גלולות למניעת הריון, ימי מחזור חודשי, ובגיל הפסקת הוסת.

מיגרנה מורכבת הינה מיגרנה שבזמן ההתקף מופיעים חסרים נוירולוגיים כגון חולשה בזרוע, ברגל אחת או בחצי הגוף, חוסר תחושה, או אפילו קשיים בדיבור. ניתן לקשור חסרים אלה למיגרנה רק כאשר הם חולפים תוך שעה וקשורים בהתקפי המיגרנה. אם החסר לא חולף כעבור שעה, יש צורך בברור נוסף לאירוע מוחי.

טיפול

ניתן לחלק את הטיפול במיגרנה לטיפול בזמן ההתקף (טיפול מיידי) ולטיפול מונע, המיועד להפחית את תדירות ההתקפים ואת חומרתם.

טיפול מונע כולל: הימנעות מגורמים מגרים, ותרופות מונעות אשר מומלץ לקחתן רק אם ההתקפים קשים או תדירים מאד.

ארבעת הקבוצות של התרופות שמפחיתות את תדירות ההתקפים ומונעות אותם הן:

1. Tricyclics תרופות טריציקליות

2. Beta blockers - חוסמי ביתא

3. Calcium channel blockers - חוסמי תעלות סידן

4. תרופות נוגדות התקפי אפילפסיה

לעומת הטיפול המונע קיים טיפול מיידי במיגרנה שמטרתו להפחית את עצמת כאבי ראש. טיפול זה לרוב אינו משפיע על תופעות נוירולוגית או על תופעה חזותיות. לקבוצה זו משייכים את קבוצת התרופות נוגדות דלקת (כמו אספירין, ibuprofen וכו') שניתנות גם ללא מרשם רופא, וקבוצת הטריפטנים.

לעתים נזקקים מטופלים לשילוב של תרופות מקבוצות שונות. לשם כך יש צורך בהתקשרות שוטפת עם נוירולוג.